אינטרנט, כנימות וצרפתים

לכל מי שתוהה מה קרה לעיצוב הקודם.
אני שידרגתי את המערכת ומשהו פה השתבש.
זה לא מפתיע אותי כי העיצוב הקודם עמד על קרעי תרנגולת.
אני כרגע בעבודה ואין לי גישה לכל התיקיות והקשקושים,
בהזדמנות בין צפירת זיכרון אחת לשניה אני אטפל בזה-
זה לא צריך להפריע לכם לקרוא את הפוסטים המצויינים שכתובים כאן למטה.
ולהגיב.
גם אם אין לכם מה להגיד.

עת זרחה השמש על קו תילי הבזלת ויללות התן השתתקו למגע קרני האור הראשונות,
עמדה להקת החסידות ובהתה באויר הלח. כבר מזמן שאינן ממלאות את תפקידן המקורי ואינן מביאות ילדים לעולם.
הן כבר מזמן שכחו את הפעם האחרונה שאחת מהן נשאה זאטוט רך בימים כשהוא תלוי ממקורה בתוך חיתול בד דק. כפי שחיתולי הבד איבדו את דרכם במבוך הזמן, כך גם החסידות מצאו את עצמן מוטלות כאבן שאין לה הופכין. על רגלן האחת עמדו הן איתנות בתוך תעלת הנ"ט אשר מלאה במי נגר של סוף החורף. ממזרח להן נימתחו גדרות נמוכות בסמנן שדות מוקשים חסרי זמן. ממערב להן שביל אספלט צר, שלדי רכבים משוריינים, זכר לשיירות הפריצה הסוריות מ 73 ואחריהן שוב נפרשו שדות המוקשים ומכשולי הטנקים כמיצג אומנותי של אמן בעל טעם שנוי במחלוקת.
החסידות, המבולבלות למראה, החליטו לנסות את מזלן ולתפוס טרמיקה, אותו זרם אוויר חם עליו הן ירכבו בדרכן לאירופה, שם איש אינו ממתין להן עוד. רגעי התהילה שלהן תמיד היו קצרים- "הנה חסידות!" היו הילדים בעמק החולה צועקים למראה הנקודות המתערבלות מעליהם, "אולי אלו שקנאים?" היה אומר אחד , "כן אולי, קשה להבדיל מכזה מרחק" היו עונים כולם במקהלה. וזהו. עד אירופה זה רק ערבים וים.
אז באותו בוקר החליטו החסידות המנומנמות ממר גורלן, להמריא אל על. זה לקח בדיוק חצי דקה עד שהן נחתו שוב בתעלת הנ"ט המוצפת. לא טרמיקה ולא נעליים. בדיוק באותו הרגע חלפתי אני, הבטתי עליהן מבעד לצוהר הזכוכית המשוריינת, מנומנם גם אני ממר גורלי. פרורי המצה, לחם העוני אשר נכפה עלי בפקודה מהרב הראשי במסגרת מלחמתו חסרת הפשרות בשפיות, פירורים אלה נפרשו על חולצתי, על אפוד הקרב שלי, על הרובה שלי, מכסים אותי בשברי יהדות דלי משמעות. פרורי מצה אינם סיבה מספיק טובה להישאר ער, כך חשבתי ועצמתי את עיניי לעוד נמנום מטולטל על דרך הטשטוש.

חלפנו על פני החסידות כמו בכל יום באותו שבוע, ואני, הלב שלי בכלל במקום אחר.
זה דבר אחד לעשות מילואים.
זה דבר אחר לגמרי לעשות מילואים בחג החירות.
וזה דבר אחר לגמרי לגמרי לעשות מילואים כשיש לך אישה וילד.
אין הרבה מילים שיכולות לתאר את התחושה, יש רק הרבה מילים שיכולות לתאר באילו טכניקות השתמשתי כדי להעביר את הזמן עד שכל זה ייגמר.
הדרך הטובה ביותר להסביר תחושה זו היא להשתמש במילים שניבטו מעיניהן של להקת החסידות אשר נעצו את רגלן האחת בסוללת העפר של גדת תעלת הנ"ט המפכה, כמסביבן גדרות ושדות מוקשים נצחיים הנפרשים ללא סוף-
מבטן אמר כך:
"מזג האויר הסגרירי, הנוף היפה והפריחה המשגעת יכולים לרגע מקומות מסוימים באירופה. אבל מה שבטוח, חירות - זה לא!"

איזו מתנה אני יכול לתת לאחיינים שלי?
כמה מגניבה שהיא לא תהיה, היא לא תשתווה למכין פלאפלים כפול, תמרים אורגניות חלומיות או פינגן מעוצב. אני משוכנע שלכלות שלי יש טעם מעודן משלי בכל הנוגע לפיג'מות עם פילפילונים,גרבוני צמר ודובים!
לא, אני לא יכול להרשות לעצמי ליפול למלכודת הבנליות אני הלא הדוד ה פריק מצרפת הם סומכים עלי אני לא יכול לאכזב אותם!
יש צרפתים שכשנסיך קטן מבקש מהם לצייר כבשה הם מציירים לו נחש בריח. למזלכם אחייניי, אני מספיק מתחשב בכדי לחסוך מכם את המפגש עם הזרם הסוראליסטי,החיים יעשו את שלהם!
בימים כאלו של משבר אפוקליפטי הם זקוקים לי יותר מתמיד!
אבא תמיד אמר לי "בני בחיים צריך לנצל את היתרונות היחסים שלנו" זה צימצם לי מאוד את מרחב הפעולה, למעשה יש לי רק יתרון בולט אחד ותעיד תעודת הבגרות המבריקה שלי ודאי נחשתם כבר,נכון,אלקטרוניקה ומחשבים!
לא הרבה נותר לי מימי בית הספר התיכון,זיכרון עמום כמו אופרה של ורדי,דמויות הזויות מלהגות מול קהל צייתני ומנומנם שלא מבין אף מילה ואותה טראומה בחדר המחשבים. אני עוד זוכר אותם מקיפים אותי במעגל מראים אותי באצבע "תראו תראו את השלומיאל בנעלי הבית הוא אפילו לא מצליח לעשות לולאה פשוטה! תראו את היוצמח עם השער המקורזל הוא לא יודע איך לשדרג דיסק קשיח!
ותיראו אותי עכשיו- אני הולך לבצע מה שעוד אף גאון מחשבים עוד לא עשה לפני,דרך הרשת אני עומד לחזור בזמן (בתיקוה שהיחידה המרכזית תעמוד בלחץ) הכל תלוי על חודו של פיקסל!
ברור לי שזאת המשימה בשבילי, יותר ברור משיעור מטמטיקה על וקטורים שלילים ברבע לשבע בבוקר, מי עוד יודע מה זה לצאת מהקיבוץ לקפוץ לכל הכיוונים כמו קרפיון מחוץ לברכה עד שמישהו תופש אותך, קוצץ אותך, מוסיף פרורי לחם סוכר וטובל בחרוסת. אני יודע הדימוים שלי מחרידים זה בכדי לזעזע את השורות!
מי עוד כמוני יודע איך מרגיש חייל שהמפקד צורח עליך"התיקוה בת שנות אלפים" ושאתה מנסה להגיד שאתה בקושי בן שבע עשרה ואף אחד כבר לא שומע מרוב שאגות "עלה קרב! להיות עם חופשי בארצנו! קדימה הסתער!"
או רבנים שדורשים שעליך להיות אור לגוים שכל מי שעשה את שיעורי הבית שלו בוקטורים שלילים יודע שמבחינת הפיזיקה הקונטית זה פשוט בילתי אפשרי!
אז תושיבו את האחיינים שלי מול מסך המחשב,זה אף פעם לא מוקדם מידי,עצה של דוד!
אני מבקש להדגיש שהכל עשיתי בבייסיק,מוכנים 1,2,3 ואינטר!
הינה זה מתחיל המחשב רועד הוא מתחמם הוא מוציא קולות של מסי פרגוסון אחרי טיפול 10000 אצל אורי רגב,איזה פחד,איזה מתח, לעזעזל מה זאת הדיודה הזאת שנדלקת,לא לאבד את קור הרוח,אני חובט בה עם פטיש השניצלים שלי היא מישתתקת,וזה עובד, על המסך מופיע "אתה מחובר!
לכל המשפחה ושאר גולשי הבלוג הדבוקים למסך אני חיב הסבר:ברגע זה התחברתי למכשיר השמרטף אין לי תאריך מדויק- מתישהו בן שבוע הגמדים לעונת הגוגוים כשעוד היינו מספיק תמימים בכדי להאמין שבסנדלריה של ארניצה באמת מתקנים סנדלים תנכיות ונעלי ספיד,שבמערכת החלפנות המתוחכמת של נושאי האוכל עם התחתיות הכפולות העברנו רק גובצ' וכנפיים,ושהאבקה הלבנה במערה בגבעה היתה רק קמח! פראנויה תאמרו אשיב "בטח, בטח" פרנואיד הוא מי שהבין את הכל!
אז אחיינים תביטו בי טוב,מאוחר יותר תשפוט אותי ההיסטוריה,יפסקו אשם או יותר טוב זכאי אני מודה מראש ,סכיזופרניה!
"הלו שומר לילה האם שומע! יוצא לי פיפי ואני מפחד,רק לך יש את המפתח לגן של אוטופיה אל תיתן לגנבים להכנס !איך לא תשמע את קינת הילדים מגיעה עד לכאן קורעת ת'לב !
הלו,שומר גן חלומות הילדים הבט בנועם היופי שמע את שיר ההרמוניה,עכשיו זאת התורנות שלי,הגיע הזמן להתעורר!

המשך חוקי המשחק להורה המתפתח לילד המתפתח:

1. ילדים אינם מאמינים במה שלא שמו עדיין בפה.
2. אם אתה רוצה לבדוק איזה חלק בביתך אינו baby-proof, כל שצריך לעשות הוא להניח את הילד על הרצפה ולאפשר לו לזחול כרצונו. הילד יזחל ישירות אל המקום הכי לא נקי/ לא בטוח/ הכי משמש כארגז חול לחתולים שיש בבית.
3. אין לנסות להאכיל את הילד דרך הפה, דבר שעלול להביא לחנק. ילדים אוכלים דרך הגבות והסנטר.
4. הילד עייף רק כל עוד לא נכנס למיטה.
5. ילדים של אנשים אחרים תמיד יודעים לעשות דברים יותר מגניבים מהילד שלך, ויודעים לעשות דברים אלו מוקדם יותר.
6. ילד שוכח את כל הדברים המגניבים שלמד כאשר מנסים להשוויץ בו.
7. בכל הנוגע לתחילת האכלה באוכל מוצק, התפתחות מוטורית, גזים, יחסי הורים וילדים, הצבת גבולות, פריחת חיתולים ודרכי הכנת דייסת קוואקר לתינוק - אין שני ספרים שאומרים אותו הדבר.
8. פרצופים של ילד לא אומרים מה שאתה חושב.